הפעם אני רוצה לדבר אתכם על נושא "כבד", ענין מרכזי בחייהם של הרבה מאוד אנשים ואולי גם שלכם, הפחד.
דמיינו את הסיטואציה הבאה. דרק שארפ, שחקן מכבי תל אביב בכדורסל, מחזיק בכדור במשחק קריטי, שלוש שניות לסיום המשחק כאשר מכבי בפיגור של נקודה. עכשיו עליו להחליט האם הוא זורק לסל או לא. הוא אוחז בכדור ולא מרפה ממנו. הזמן תם. מכבי מפסידה. בתום המשחק מסביר דרק שלא זרק כי פחד שיפספס. הוא גם פחד ממה יחשבו ויגידו עליו, אם יפספס.
נשמע הזוי נכון?! מגוחך ומעורר גיחוך. כך זה נראה כאשר הפחד מנהל. זה אולי מצחיק כשזה נוגע בחיים של מישהו אחר, אבל אני בטוח שאתם לא צוחקים במקומות שבהם זה נוגע בחיים שלכם.
מה התוצאה של תסריט כזה? דרק נשאר בדיוק עם מה שהכי פחד ממנו, כישלון. אילו היה מעז וזורק, מה היה קורה? מכסימום זה היה מצליח, כי את ההפסד היה למכבי ממילא.
במקרה של דרק תסריט כזה הוא לא אפשרי. למה? כי שחקני מכבי תל אביב מבינים משהו שמרבית האנשים לא. זו בדיוק הסיבה מדוע הם שייכים לנבחרת מצומצמת של שחקנים שהם בין הטובים מסוגם בעולם.
הם יורדים למגרש כדי לנצח, כדי ליצור מציאות רצויה. הם מבינים שהפסד הוא חלק בלתי נפרד מכל ניצחון, והפסד הוא לא כישלון, הוא הזדמנות. הוא שיעור ללמוד ממנו, לגדול, איך להיות טובים יותר. הם מבינים שהחיים זה בסך הכל משחק, משחק בהעזה. מי שמעז בגדול, מצליח בגדול וגם חוטף בגדול. ככה זה עובד, ואין דרך אחרת.
המצחיק שהעזה היא תמיד ניצחון. אבל תמיד. או שדרק היה פוגע ומכבי מנצחת, או שהיה מקבל שיעור, איך לעשות זאת בפעם הבאה טוב יותר כדי לקבל תוצאה אחרת. תמיד ניצחון.
למרות שאהבה היא הכוח החזק בעולם, הרי שהפחד הוא המניע הכי נפוץ בעולם. מה הוא מניע מישהו לעשות? לא לעשות! בכל פעם שאדם אומר לעצמו "אני רוצה את זה…", את הזוגיות, את החרות הכלכלית, את תחושת הסיפוק וההגשמה, אך הרגליים שלו לא זזות לשום מקום, אלא תקועות במקום, כנראה שיש באמצע איזה פחד שמנהל אותו.
לפחד יש גם היבטים חיוביים. בגרף של ציר הפחד למול ציר הביצועים, יש קשר חיובי בתחילתו. כלומר, פחד הוא גם מניע לפעולה. הוא שומר אותנו בחיים בכביש, שומר על ערנות. עד לנקודה מסויימת שממנה הוא מייצר תקיעות. בנקודה כלשהי, גרף הביצועים יורד ואז יופיעו אחת משלושת ההתנהגויות הבאות: 1. שיתוק או קיפאון 2. בריחה או המנעות 3. מאבק, שצורתו הנפוצה ביותר כיום היא הנטיה של אדם להכנס לווכחנות וצדקנות.
לפני שאמשיך, שיתוף קצר שלי. כן, לא תאמין אולי, אבל גם אני פוחד. בוודאי שיש לי פחדים. מה זה אומר עלי? כלום, שאני אנושי. שאני לא מושלם באופן מושלם. אם יש לכם פחדים, מה זה אומר עליכם? כלום, אתם אנושיים. לא מושלמים באופן מושלם. פחד הוא כמו הרוח, תמיד נוכח. השאלה היחידה היא רק מי מנהל את מי? מי הבוס? הוא או שאתם! הרוח תמיד נוכחת ולמרות זאת יש אנשים שיודעים להרים מפרש ולהגיע ליעדם, כך גם בנוגע לפחד. במה שנוגע אלי, בחרתי לפני 9 שנים שלא לאפשר לפחד לנהל אותי. רק אני הבוס. מנקודת המבט שלי, פחד הוא חבר, מדריך. איפה שמפחיד, לשם אני יודע שעלי ללכת. זה הכיוון לגדול ולייצר פריצת דרך.
עד גיל 40 פחד ניהל את חיי לגמרי. למשל, בשנות ה-20 שלי נמנעתי מללמוד גננות בגלל הפחד מ"מה יגידו, מה יחשבו עלי". הלכתי במקום זאת ללמוד משפטים. מה קיבלתי? 4 שנים מיותרות של שעמומון מוחלט בלימודי משפטים. נגררתי לאורך התואר. הפקתי השכלה כללית חביבה.
לא הכרתי את הנשים שרציתי להכיר כי פחדתי לגשת אליהן. פחדתי מדחיה. אחר כך נשארתי במערכת יחסים שלא אהבתי כי פחדתי לקום וללכת. פחדתי מהשינוי ומהלא נודע. בגיל 40 הכל השתנה. השתניתי. אם תרצו התעוררתי לחיים. הכי קרוב בעיני ללידה מחדש.
על כל השנים האלה בהן הפחד ניהל אותי שילמתי מחיר כבד ביותר. איזה מחיר אתם משלמים על כך שהפחד מנהל אתכם? הנה דוגמה לכמה מחירים אפשריים שאולי נוכחים גם בחיים שלכם: לילות ללא שינה, תחושת תסכול והחמצה, דכאון, מינוס בבנק, כאב וצער, להיות לבד, או אולי גרוע מזה להיות נשוי אבל לבד. כל אלו המחירים הכבדים שמישהו משלם כאשר הפחד מנהל.
הבשורה שלי אליכם היא שאפשר ללמוד לנצח ת'פחד. זה אפילו קל, פשוט ומאוד מאוד מהנה. גם אני למדתי ואני עדיין לומד.
כדי לקבל בחיים יותר, אדם צריך ללמוד להיות יותר. לעיתים אמיץ יותר. כדי להבין טוב יותר את משמעות המשפט, אני מזמין אתכם לצפות בסרטון קצר ומקסים של 5 דק' כאן.
חשוב לי להזכיר לכם שהכל נכתב באהבה.
בהערכה רבה
רובי
רוצים לקבל חינם שישה קטעי אודיו מרתקים ומהנים בנושא הגשמה עצמית? הצטרפו עכשיו לרשימת הדיוור שלי בלחיצה על הקישור כאן.
